עלינו בפגישות הראשונות באימון שההרגל שלו שמביא אותו לתסכול ותקיעות בחיים ובקריירה שהוא פועל בתנאי לחץ וחרדה ב'רגע האחרון' .
משימות וחובות באזורים הנדרשים בארגון נקבעים בדרך כלל על ידי הממונים עליו.
המנהל ניחן במודעות עצמית חזקה ולא רוצה לקבל משימה על ידי מנהליו הבכירים.
הוא נוקט במודע כדרך להתנגד לסדר ונהלים, ובמקביל גם מנסה לעשות הכל לבד – מתוך מקום של אוטונומיה וחופש בכדי לסרב לעשות פקודות(משימות) עד לרמה שצריך לעשות אותם ברגע האחרון, ואז הוא משתדל לעשות אותם על הצד הטוב ביותר אך לטענתו לא מספיק טוב. בשלב זה הוא כבר מאשים את עצמו על הפקודה, על המצב הרגשי שבו הוא שרוי, על זה שהמשימה לא נעשתה מהמקום שהוא שלם עם עצמו ועוד. החלק הכואב ביותר בדחיינות הוא לא לעבוד על המשימה, אלא זה להתחיל בעבודה. לנצח את הדחיינות, למצוא דרכים וערכים שייגרמו להתנעה.
המסר: דחיינות לרב היא ניהול רגשי ולא תעדוף או ניהול זמן לקוי.
המקום שלי מנהלים יקרים, לאתר את הרגלים שלא משרתים אותכם ולאמן אותכם להיות הגרסה הכי טובה שלכם מהמקום שאתם מרגישים שלמים עם עצמכם – תוך הטמעת הרגלים חדשים המייצרים לכם שגשוג, צמיחה, שחרור, התפתחות ופריחה.
