אני: אילו פעולות שתלויות בך עשית בדיון?
מנהל: גייסתי אומץ וניהלתי שיחה עם מנהלים האחרים, העלתי דעות משלי ואף אחד לא התייחס.
אני: איזה תחושה או רגש ניהלו אותך בזמן הפגישה?
מנהל: חששות, לא נעים לי, קצת מביך.
אני: מה הקושי האמתי שלך כאשר אתה משתתף בדיון?
מנהל: להעביר את המסר המדויק שאני רוצה.
אני: מה כאשר תעביר את המסר המדויק ייקרה בדיון?
מנהל: יקשיבו לי, ארגיש חלק משמעותי בארגון, ובעיקר ארגיש שלא דוחקים אותי הצידה.
אני: האם נכון לומר שכאשר אתה מגיע לדיון, אתה פועל מגישה – אני נדחק הצידה?
מנהל: כן, קיימת כזו תחושה.
אני: מה הדבר הקטן שאתה יכול לעשות כבר בדיון הבא שלך בתחילת שבוע הבא?
המסר: תחשבו אחרת, תפעלו אחרת, תיצרו תוצאה אחרת.
