כאשר מנהלים נמצאים בהערכה עצמית נמוכה, הם מתחילים לחפש אשמים, כאשר הם מחפשים אשמים… הם לרב לא לוקחים אחריות אישית. ואז נוצר אירוע מבלבל מאוד, מצד אחד כמנהלים מצאנו אשם לדבר..ושכנענו את עצמנו וגם האחרים למשימה או לפרויקט שהוא אשם בדבר ואם הוא אשם כפי שגרמנו לעצמינו להאמין שהוא אשם.. משמע אומר שאותם מנהלים בעלי הערכה עצמית נמוכה אינם יכולים לסמוך על האשם.
שימו לב: אמון, הוא חלק מהותי בכל מערכת יחסים. כאשר האמון נשבר, עשוי להיות מחיר של תקיעות, תסכול, כעס במצבם הרגשי של המנהלים בעלי הערכה עצמית נמוכה.
לדוגמה: חוסר אמונה ביכולות שלי יכולה להוות מחסום ליצירת קשרים משמעותיים בעבודה. ומי לדעתכם אחראי לזה? בדיוק לא האדם שעליו אני מסתכל כאשם אלה בעיקר על עצמי… הו כן זה דורש המון אימון, אומץ, כנות, טונות של חמלה ואהבה עצמית בכדי לנהל שינוי.
ללא אמונה בעצמי, קבלה עצמית, אהבה עצמית. אדם עשוי לחוות פחד, דבר אשר מוביל למתח והערכה עצמית נמוכה. יש פעמים שעובדים מדווחים לי בארגונים שבנוכחתם של מנהלים מסוימים הם ממש מרגישים מתיחות ואתגר עצום בעבודה משותפת. כעת חשבו לעצמכם מה קורה שם?? כיצד התחושות של אותם מנהלים המפוחדים מועבר לסביבת העבודה שלהם ועוד סביבה שהיא לרוב טעונה בלחץ?
כאשר מנהל מאמין בעצמו, ביכולות שלו, מתחיל לסמוך על עצמו, רק אז הוא יכול להתחיל לייצר שינוים אחרים. כי בכדי ליצור תנועה אצל האחר יש קודם ליצור תנועה אצלי. כדי להנהיג את האחר לשינוי, יש קודם להנהיג את עצמי לשינוי. כדי לסמוך על האחר, יש קודם לסמוך על עצמי.
באימון מנהלים וארגונים, אני מאמן את אותם המנהלים לאהבה עצמית ללא פשרות דבר אשר בא לידי ביטוי ביכולות כמו קבלת החלטות, אצלת סמכויות, רתימת שותפים, יכולות הנהגה, פתרון בעיות, יכולת ליצור אמון – מצוין למכירות ועוד ועוד…
אני עוד לא מתאמן, מה עלי לעשות? להתחיל להתבונן וליצור מפעם לפעם מודעות עצמית.. עצם זה שתאפשרו לעצמכם להתבונן על עצמכם ממקום של שאלות יאפשר לכם להתחיל ליצור שינוי.
