השבוע פגשתי מנכ"ל חברת שיווק בחדר האימון.
מנכ"ל שם בדוי 'ג'ורג".
ג'ורג' נכנס לחדר ומיד אמר סניה אני חייב לספר לך משהו שמאוד הציק לי השבוע.
התחלתי בשאלות:
מה הציק לך ג'ורג'?
"הציק לי שאחד המנהלים שלי שבכל פעם שאנחנו משוחחים בנושא היעדים שלו, הוא לא באמת מקשיב לי עד סוף – אומר מבין ובסוף פועל בשלו ולא עומד ביעדי KPI ברמה החודשית כמו שהייתי רוצה."
שבוע הבא ג'ורג' במפגש שלנו אלמד אותך כלי פנומנלי ליצירת משוב לצוות המנהלים שלך.
ממשיך בשאלות.. איפה בחברה או בחיים שלך אתה מרגיש שאתה לא מקשיב לאחרים?
שקט בחדר לכמה שניות…
"אני לא מקשיב בבית לחברים ויש מספר מנהלים בחברה שאולי קיימת שם כזו סוגייה."
אתה יכול לתת לי דוגמה איפה בחברה?
"למשל ניהול ישיבת צוות לפני כשבוע, המנהל מערכות מידע רצה להביע עמדתו בנוגע לתוכנה חדשה לניטור דאטה בייס ופשוט לא הקשבתי לו."
ומה בפועל קרה?
"בפועל הוא כבר שבוע הולך עם פרצוף מדוכא."
ממשיך בשאלות…
אתה יודע לומר ג'ורג' מאיזה מחשבה פעלת?
"יש דברים יותר חשובים על הפרק."
אתה פועל מהמקום הזה בשיתוף עם הצוות?
"לא, אני מרגיש לבד ומתוסכל ובלחץ מנטלי.
אני לא מאמין שממשהו שהציק לי על מישהו אחר – זה בכלל מגיע מתוכי. "
וככה בתור מאמן מנהלים מקלף שכבה אחרי שכבה עד שאני מגלה מה מייצר תקיעות?
מאיזה הרגלים לא משרתים ג'ורג' שם בדוי מופעל שלא מביאים אותו לתוצאות הרצויות ומשאירות אותו בלופ של תסכול, בדידות ואכזבה.
תהליך האימון מעניק לו כלים ועקרונות שאם רק יחליט שהוא מאמץ אותם – בסבירות גבוה יהנה מאיכות חיים הן בקריירה והן באישי.
המסר: אני מאשים מישהו אחר בדבר מה שאני מוצא באחר שאני לא אוהב, מרבית הפעמים זו תכונה או משהו בי שאני לא אוהב בעצמי.
