אדם עם התנהגות של דחיין נוטה להתמהמה –
הוא לרוב לא נח, אלא ממשיך להשקיע אנרגיה בפעילויות מיותרות, במקום להשקיע אנרגיה במה שצריך.
הוא לרוב יעשה כל שיידרש בכדי להימנע ממשימות לא נעימות או קשות.
כלומר אדם עם התנהגות של דחיין כאשר הוא יקבל פרוייקט – ההתנעה שלו תהיה איטית, לרוב אינו יידע איך לנהל זמן וסדרי עדיפות, משמע אומר שאינו יידע לתכנן עבודה מראש.
עצלן לעומת זאת פשוט יסרב לבצע את העבודה מבלי באמת לנסות להבין. באימוני מנהלים, אני מזהה שלרוב מנהלים מנוהלים מפחד לאכזב/כישלון/ שליטה/ נטישה.
יוצרים לעצמם את הפרפקציוניסט שמשקיע בכל פרט ופרט כי בהרגשה
שלהם הם 'לא מספיק טובים' , ואז הם נאלצים להפר מועדי הגשה, יוצרים צווארי בקבוק ואזזז קורה הדבר שמייצר אצלם מבוכה, תקיעות, תסכול, אכזבה, פגיעה במוטיבציה, ירידה בתפוקה, והדובדבן – אשמה עצמית כתוצאה מאי מילוי התחייבויות.
אז 3 שאלות פשוטות:
מהו הדבר שכאשר תפעלו דרכו יאפשר לכם להתמלא בסיפוק?
איך תגרמו לעצמכם להתמקד בתהליך ולא רק בתוצאה?
איך תגדירו לעצמכם מטרות פשוטות ברמה השבועית ולא מטרה גדולה ומעורפלת?
